זהות ישראלית בקרב הישראלים במקסיקו סיטי

מאת: ד"ר פרלה אייזנקנג קנה - מקסיקו סיטי - מרצה וחוקרת (סוציולוגיה ומדע המדינה).


בתור חוקרת את החיים הטרנס-לאומיים של הישראלים החיים במקסיקו סיטי והסביבה אשתף אתכם בכמה היבטים מעניינים העולים ממחקר שערכתי לפני מספר שנים (Aizencang 2016).


בסביבות 3000 אנשים בעלי אזרחות ישראלית מתגוררים בימים אלו באזור מקסיקו סיטי. מדובר באוכלוסייה מאוד הטרוגנית, גם מבחינת מעמדם (הסטטוס החוקי), עיסוקם ומקום מגוריהם, כמו גם מבחינת רמת ההכנסה, המעמד הסוציו כלכלי שלהם לפני הגירתם, זמן השהות שלהם בחו״ל, מידת (רמת) הדתיות והמוצא האתני, בין היתר.


מהמחקר עולה כי 86% מהישראלים במקסיקו נשואיים והשאר מתחלקים באופן שווה בין רווקים, גרושים ואלמנים. כ- 50% הקימו משפחה עם בן או בת סוג מקסיקניים, 25% עם ישראלים והשאר עם מהגרים ממדינות אחרות. כמו כן, 93% מאלו שסוקרו נישאו ליהודים, נתון מעניין בהתחשב במצב של ישראלים במקומות אחרים בעולם, אצלם ההתבוללות בולטת יותר (Dimentstein ‪& Kaplan 2017.


הגיל הממוצע של הישראלים המהגרים למקסיקו הינו 28, נתון התואם עם גילם הממוצע של הישראלים המגיעים לאירופה, לדוגמא (Lev Ari 2013)‪


בחינת חלוקת המהגרים הישראליים במרחב הגיאוגרפי מלמד שרובם מתגוררים במזרח העיר והמטרופולין, שם מתרכזים גם חיי הקהילה היהודית ומוסדותיה, הכוללים בתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים.


כאשר בוחנים מספר מדדים אובייקטיביים ניתן לראות כי המהגרים הישראליים השתלבו היטב בחברה המקומית - היהודית והלא יהודית - אם כי מבחינה סובייקטיבית, חלק גדול מהם אינו מרגיש שהתקבל בקהילה היהודית. (Aizencang‪ 2019.)

בנוסף, אחוז גדול מהישראלים שסוקרו מקיימים חיים טרנס-לאומיים. זה מתבטא בפעילויות היומיומיות, בקשרים המשפחתיים והחברתיים, בעסקים בין המדינות, בתדירות הטיסות לארץ, במעקב היומיומי אחרי המתרחש במדינה ובעיסוק במתפרסם בעיתונות הישראלית, בטלוויזיה ובכלי התקשורת האלקטרוניים.


חשוב לציין כי הישראלים במקסיקו אינם מהווים קהילה, בשונה ממקומות אחרים בעולם כמו לדוגמא מלבורן (Porat (2018 , ברלין ; Kranz 2016) 2017 (Stauber , טורונטו (Harris 2009; Merkur, 2018) לאס אנגלס או סאן פרנסיסקו (Gold 1994, 2001, 2002, 2009; Floman 2007; Rebhun & Lev Ari 2010), הם אינם מאורגנים באופן ריאלי או וירטואלי ואף בקושי עונים ליוזמות הפרטיות ואף לא לציבוריות שלאחרונה החלו להגיע מהקונסוליה הישראלית במקום.


יחד עם זאת, הישראלים במקסיקו מאוד מחוברים לארץ וזהותם הישראלית היא מאוד חזקה.


מנקודת מבט טרנס-לאומית, הגירה נחשבת לתהליך מתמשך. חיים טרנס-לאומיים מאפשרים קיום סימולטני, בו-זמנית, ביותר ממקום אחד. כלומר, תהליך הקליטה של מהגר בתוך החברה הקולטת אינו שולל את קיומו ועוצמת הקשר שלו עם ארץ מוצאו ומדינתו. בהקשר זה, זהותו של המהגר הטרנס-לאומי הינה מורכבת ונזילה, תוצר של תהליך מתמשך של בנייה והבנייה, תהליך לא גמור, מקוטע, היסטוריֿ, המתעדכן באמצעות חוויות היומיום. (La Barbera 2014; Vertovec 2001)



במטרה לבדוק כיצד ההגירה השפיעה על זהותם הישראלית של המהגרים החיים במקסיקו נבדקו כמה מדדים, ביניהם השימוש בשפה העברית, הזיקה לישראל, הבקיאות במצב הפוליטי והחברתי במדינה, תדירות הטיסות לארץ וצריכת המוצרים התרבותיים.


92% מהישראלים שהיגרו למקסיקו חווים את הזהות הישראלית כמשמעותית. להבדיל, הדעות חלוקות בשאלת החשיבות של מגורים בישראל: 31% סבורים שזה מאוד חשוב, 37% חשוב, 27% חשוב במידה מועטה ו-5 % בכלל לא חשוב.




חשיבות הזהות הישראלית





חשיבות של המגורים בישראל






עבור 40% מהמהגרים הישראלים החיים במקסיקו "מאוד חשוב" להרגיש חלק ולהיחשב חלק מהחברה הישראלית בעוד ש- 40% השיבו שהשייכות "חשובה" להם. כלומר, 80% מהמהגרים הישראלים במקום מרגישים צורך להיות חלק מהחברה הישראלית למרות שבאופן אובייקטיבי הם חיים במדינה אחרת.


החשיבות להרגיש ולהיחשב חלק מהחברה הישראלית







באשר לתדירות הביקורים בארץ, 42% מהנשאלים השיבו שהם טסים לפחות פעם בשנה, 21% פעם בשנתיים ו- 26% פעם בשלוש שנים. המרחק ועלות הטיסה עשויים להסביר את הסיבה שמהגרים ישראלים במקסיקו מבקרים בארץ פחות מישראלים השוהים באירופה. על פי מחקרו של רבאון ופופקו, שני שליש מהישראלים החיים במדינות אירופה מבקרים בארץ לפחות פעם בשנה (2010 Rebhun &Pupko ).



תדירות הביקורים בישראל






נושא התרבות מהווה אלמנט מרכזי בבניית המשכיות. חלק גדול מהנשאלים שומרים על קשר עם ישראל והחברה הישראלית באמצעות הספרות, המוסיקה והקולנוע, וזאת במידה רבה הודות לשימור השפה העברית. יתרה מזאת, הממצאים מחזקים את הטענה כי משך השהייה בחו״ל אינו משפיע על הצריכה של חדשות ומוצרי תרבות ישראליים.


בתשובה לשאלה בנוגע לחשיבות החינוך של הדור הבא על-פי ערכים ציוניים, 58% השיבו שזה מאוד חשוב ו- 34% השיבו שזה חשוב. כלומר, עבור 92% מהישראלים במקסיקו, שימור הזיקה לישראל והערכים הציוניים עבור הדור הבא הינו נושא מרכזי.



הצורך לחנך את הילדים לפי ערכים ציוניים







ובכן, נשאלת השאלה כיצד ניתן להסביר את האחוזים הגבוהים במדדים כמו ״הצורך להרגיש ישראלי״, ״החשיבות של המגורים בישראל״ או ״חינוך הילדים ע"פ ערכים ציוניים״ אצל ישראלים שבחרו לחיות מחוץ לישראל? כיצד ניתן לפרש את הציונות ואת הזיקה לישראל אצל אנשים שבחרו לחיות מחוץ לגבולות המדינה? הפרשנות שלי גורסת כי הישראלי המהגר מרחיב את הגדרת המושג "ציונות" וממציא מחדש את יחסיו עם המדינה.


ואחרי הכל, נשאלת השאלה: מדוע שלא נשקיע מחשבה ונמצא דרך יצירתית לאפשר לישראלים החיים בתפוצות, אשר מוכיחים את זיקתם לארץ ולמדינה, להצביע בבחירות לכנסת כשהם שוהים בחו״ל?



ד"ר פרלה אייזנקאנג נולדה בארגנטינה והפכה לאזרחית ישראלית בשנת 1990. היא חיה במקסיקו מאז 2008. היא רכשה את ה-B.A בסוציולוגיה מאוניברסיטת בואנוס אייריס (UBA), את הMA במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית (HUJI) ואת הדוקטורט, PH.D במדעי המדינה והחברה מהאוניברסיטה הלאומית של מקסיקו (UNAM). המחקר שלה מתמקד בנושאי הגירה, חיים טראנס-אטלנטיים וזהות בתהליכי הגירה. בנוסף, היא מלמדת באוניברסיטת היהודית במקסיקו סיטי (Hebraica University).