שאלות נפוצות 

מי זכאי להצביע היום?


זכות לבחור היא מזכויות היסוד בכל משטר דמוקרטי, כולל בישראל. חוק הבחירות לכנסת משנת 1969 מגדיר שכל אזרח ישראלי מעל גיל 18, הרשום בפנקס הבוחרים זכאי להשתתף בבחירות לכנסת. פנקס הבוחרים מורכב לקראת כל מערכת בחירות מהרשומות של מרשם האוכלוסין, וכולל כתובת מגורים, על פיו נקבע מיקום הקלפי. בישראל מכירים בחשיבות מימוש זכות ההצבעה ובעקרון השוויון בבחירות לכנסת, ועל כן נוקטים בהסדרים מיוחדים על מנת לאפשר לכל אזרח ישראלי להצביע. בנוסף, החל משנות ה-90 שליחים רשמיים של המדינה זכאים להצביע. וזה כולל:

  • עובדי מדינה (כולל חיילים)
  • עובדים של הסוכנות היהודית
  • עובדי קק"ל
  • עובדי קרן היסוד
  • עובדי ההסתדרות הציונית העולמית
בני זוג וילדים של עובדים אלה אשר בעלי זכות הצבעה. אתר כל זכות - הזכות לבחור לכנסת




למה שמי שאינו חי בישראל ישפיע על עתידה?


הזכות להצביע היא אחת מזכויות היסוד של כל משטר דמוקרטי. במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם קיימים מנגנונים שמאפשרים לחלק מאזרחיהן החיים בחו"ל להצביע בבחירות גם מחו"ל. אזרחים רבים במדינת ישראל, ובמדינות אחרות בעולם, נעים ונדים בין מדינות בעידן הגלובלי של המאה ה-21, בין אם למטרות לימודים, עבודה וכו', רבים ורבות חוזרים בסופו של דבר למולדתם, וכוונתנו היא בעצם לאפשר הצבעה לאזרחי ישראל שהינם גם תושבי המדינה. כלומר, שהותם מחוץ לגבולות המדינה מוגדרת גם עפ"י חוק- כזמנית.




כיצד ניתן יהיה לממש את זכות ההצבעה מחו"ל?


ישנן דרכים שונות שבהן ניתן יהיה לממש את זכות ההצבעה. הדרך הפשוטה והישירה ביותר היא להשתמש באותה מערכת שמאפשרת לנציגים רשמיים להצביע, באמצעות הנציגויות במדינות שונות ומערכת המעטפות הכפולות. נכון לעכשיו נציגים רשמיים הזכאים להצביע מקבלים הודעה מועדת הבחירות כחודש וחצי לפני מועד ההצבעה. ניתן לערוך הרשמה והוכחת זכאות בפרק זמן דומה עבור תושבים הנמצאים בחו"ל. דרכים נוספות כוללות: הצבעה באמצעות ייפוי כוח, הצבעה מקוונת, הצבעה בדואר, הצבעה באמצעות פקס.




בכמה אנשים מדובר?


כמעט בלתי אפשרי להעריך בצורך מדויקת בכמה אנשים מדובר. אולם, על-פי הלמ"ס, נכון ל-2008 שהו בחו"ל למעלה מחצי מליון תושבים ישראלים, אך מספר מתבסס על מרשם האוכלוסין, ואינו ממפה מתוכו אוכלוסיה שלא נכללת בהגדרת התושבות כפי שאנו מגדירים אותה, כאמור - תושבים רשומים אשר לא ניתקו תושבותם, חיים פרק זמן שהוא קטן מחמש שנים בחו"ל ומשלמים ביטוח לאומי. נכון ל-2011, ישנם כ11,000 סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל. ניתן להעריך שמדובר בכמה עשרות אלפים של תושבים ישראלים שיענו על ההגדרה. אלה יהיו מורכבים מסטודנטים, שליחים לא רשמיים (רילוקיישן וכד'), תיירים ומטיילים, כגון חיילים משוחררים ועוד.




מה קורה במדינות אחרות?


הדיון בזכות הצבעה של אזרחים מחו"ל נמצא בסדר היום הציבורי במדינות רבות. בארה"ב למשל, כל אזרח באשר הוא זכאי להצביע, אך הוא גם נדרש לשלם מס, וזכותו להצביע נכנסת תחת העיקרון של (No Taxation without Representation). מדינות נוספות לדוגמה הן: אוסטרליה - כל אזרח השוהה עד שש שנים מחוץ לאוסטרליה נדרש להצביע ע"פ חוק. איטליה - כל אזרח זכאי להצביע, ללא הגבלת זמן (12 מושבים מוקצים לייצוג איטלקים בחו"ל). בריטניה - אזרחים השוהים עד 15 שנים בחו"ל. גרמניה - בתוך האיחוד האירופי, אין הגבלת זמן, אזרחים השוהים מחוצה לה, זכאים להצביע עד 25 שנים לאחר שעזבו את המדינה. דנמרק - אזרחים השוהים עד שנתיים מחוץ למדינה. ניו זילנד - אזרחים שהתגוררו בניו זילנד לפחות שנה אחת רצופה במהלך חייהם, וביקרו בה לפחות פעם אחת ב-3 השנים האחרונות. קנדה - החל משנת 2019 כל אזרח קנדי מעל גיל 18 שהתגורר מתישהו בקנדה יכול להצביע גם מחו"ל, ללא הגבלה.




מה נעשה בעניין זה בעבר?


הנושא עלה לדיון מספר פעמים בעבר. בין היתר: 2016 - הצעת חוק משותפת של דוד ביטן ונחמן שי. 2009 + 2015 - ההסכמים הקואליציונים של ממשלות ישראל 32 ו-34 כללו סעיף שלפיו הממשלה מתחייבת לגבש הצעת חוק שתאפשר "הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות לכנסת בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת כל הסיעות החברות בקואליציה" 2001 - משה ארנס העלה הצעת חוק לאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להצביע תחת מגבלות מסוימות.




האם ניתן להיות תושב ישראל ולשהות בחו"ל ומה התנאים לכך?


התשובה הקצרה לכך היא כן. תושב ישראל הוא מי שיכול להוכיח שמרכז חייו בישראל ע"פ פקודת מס הכנסה. תושב ישראל הוא אדם שמשלם ביטוח לאומי ולרוב המעמד הזה נמשך עד חמש שנים לפחות לאחר עזיבת הארץ, אלא אם כן ניתן תושבות באופן יזום. לאחר מכן, התושב יכול להוכיח את זיקתו לישראל באמצעות טופס שבודק מספר קריטריונים שעל-פיהם מודדים "מרכז חיים". בין היתר אלה:

  • מקום ביתו הקבוע
  • מקום מגוריו ומגורי משפחתו
  • מקום עיסוקו הרגיל
  • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים המהותיים שלו
  • מקום פעילותו בארגונים, איגודים או מוסדות שונים
  • האדם שהה בשנת מס ספציפית 183 ימים או יותר בישראל, או 30 יום באותה שנה וסך כל שהותו בישראל בשנתיים שקדמו מגיע לכדי 425 ימים או יותר.
לינק לאתר כל זכות עבור פירוט בנושא הגדרת התושבות ישראלית.




מי אנחנו?


אנחנו קבוצה של ישראלים ללא שיוך מפלגתי, המתגוררים בחו"ל מסיבות שונות ובוחרים להקדיש מזמננו בהתנדבות לתמוך ולקדם את ערכי הדמוקרטיה בישראל ובעולם. כדי לתמוך בעצומה, קראו עוד עלינו בעמוד אודותינו.