איילת קרני – מוסיקאית בבאזל
נולדתי וגדלתי בחיפה. למדתי לנגן על חלילית ואח"כ גם על פסנתר. תמיד אהבתי לנגן ולמדתי בתיכון לאמנויות ויצ"ו במגמת מוסיקה, אבל כשסיימתי תיכון רציתי לשנות כיוון ולעשות משהו קצת אחר. אז וויתרתי על מעמד של מוסיקאית מצטיינת בצה"ל והלכתי למדבר לשנת שירות בניצנה. שם מימשתי את אהבתי למדבר, הדרכתי טיולים ומדעים וחייתי בקומונה. המשכתי משם לשירות ארוך בצבא במסגרת גרעין של הנח"ל, חלק מהזמן בדרום תל-אביב בגרעין מטעם בינ"ה, וחלק מהזמן בפנימיה אלוני יצחק כמורה חיילת. עבדתי עם נוער וילדים, עולים חדשים.
כשהשתחררתי מהצבא בחרתי ללכת שוב עם האהבה לצלילים וללמוד מוסיקה לתואר ראשון בירושלים.
כנגנית חלילית, כלי שהרפרטואר שלו הוא בעיקר מוסיקה "עתיקה", בן מאות שנים, רציתי להמשיך ולהעמיק את הלימוד בו, ועברתי ללמוד באירופה. בהתחלה עשיתי חילופי סטודנטים בלייפציג, ובהמשך שני תארי מאסטר בסקולה קנטורום בבאזל (Schola Cantorum), שווייץ, מוסד ייחודי מסוגו בעולם ללימוד המוסיקה שעניינה אותי. באירופה גם יכולתי ללמוד נגינה באבובים הסטוריים, מה שלא התאפשר לי בארץ, פשוט כי לא היו מורים לכלים האלו. את בחינות הכניסה לאקדמיה עשיתי יחד עם רני בן זוגי- גם הוא מוסיקאי- פסנתרן וצ'מבליסט. למזלנו התקבלנו שנינו ללימודים בבאזל.
מאז עשינו כל אחד שני תארי מאסטר, השתלבנו במקומות עבודה, בהרכבים שונים. התחלתי לחקור מוסיקה עברית קדומה מתוך עניין במורשת התרבותית של היהודים באירופה, והקמתי את ההרכב מזמור לדוד שמבצע את המוסיקה הזו בפני קהל.
ונולד לנו נעם, היום בן שלוש. יש הרבה דברים לברך עליהם בחיים בשווייץ. הפרנסה- כמוסיקאים אנחנו חיים בכבוד, שזה לא דבר מובן מאליו. השקט, הסדר. היכולת לתכנן מראש ולא להיות בחוסר וודאות קיומי.
אבל אם לומר את האמת- אני לא כל כך מעודכנת מה קורה בשווייץ. אני קוראת עיתונים של הארץ. המשפחה שלי בארץ. הלב שלי בארץ. תקופת הקורונה העמיקה את המרחק. פעם היינו עולים על איזי ג'ט, שלוש שעות וארבעים ואנחנו בארץ. היום כל גיחה לארץ משמעה שהות בבידוד עם ילד קטן וחופשה ללא תשלום מהעבודה, והעלות של כל זה אלפים רבים של שקלים.
בשנה האחרונה ארגנו הפגנות רבות בשווייץ בעד הדמוקרטיה בסולידריות עם המחאה בישראל. הרגשתי צורך לצאת מאיזור הנוחות שלי. לאחרונה הצטרפתי לקבוצה שמעוניינת לקיים דיון מעמיק יותר בשאלה מהי זהות ישראלית, ופועלת לקדם זכות בחירה לתושבים ישראלים השוהים בחו"ל באופן זמני. אני חושבת שנכון לפתוח לדיון שאלות של זיקה של אזרחים ישראלים למדינה גם אם הם אינם תושבים. העולם היום גלובלי, אנשים עובדים בחו"ל, לומדים בחו"ל והגיע הזמן להעלות לדיון נושאים שהיו טאבו בעבר.
.jpeg)